פרק 41: חבלה מכוונת – מתוך "ללא מורא"/ יפה גולן

קהל סקרנים הקיף את הבנק וצפה בחבלנים שמנעו ממני לעבור. "אני מנהלת הסניף," רתחתי, "תנו לי לעבור." אדם לבוש מדי משטרה ציווה עלי לא לזוז ממקומי. כפי הנראה, היה הוא המפקד על הנעשה בשטח. "אסור לך להיכנס. אנחנו מפרקים פה פצצה, שאם חלילה תתפוצץ, המשרד שלך יהיה הנפגע העיקרי מההדף." אוזרת סבלנות, המתנתי עד שתפורק הפצצה המסתורית. נכנסתי לסניף, מסרבת להתייחס ברצינות לרמזי המשטרה. שטויות, גיחכתי לעצמי, מי ירצה לטמון לי פצצה?! זה פשוט לא יעלה על הדעת… לא הזקתי לאיש. ועוד פצצה… נו, באמת. הנחתי כי מדובר במלחמת עבריינים אשר טעו מעט במיקום, או כיוונו את האש לבניין סמוך.

בעודי שותה את ספל הקפה של הבוקר, החלו להגיע עובדי הסניף. כל פקיד שהגיע שמע מקודמו את תקציר אירועי הבוקר. התלחשויות, חצאי משפטים ומילות הפתעה התערבבו בחלל, עד שבהדרגה נדמו. עוד יום עבודה שגרתי החל.

כשיצאתי מהבנק בשעות אחר הצהריים חשכו עיני. התקרבתי לרכב שלי, מסרבת להאמין; צבעו הלבן קולף באכזריות מכל הצדדים. הפעם, הבנתי שזו חבלה מכוונת. "מישהו שפך לך חומצה על הרכב," אמר מיד בעלי, כשראה את הנזק, "לא ייאמן." לא היה לי הסבר למעשה. מוטרדת, ישבתי מהרהרת כמה רגעים והתחלתי לחשוד כי לקוח רגזן רוצה לנקום בי. "מזל שממילא תכננתי להחליף את הרכב," אמרתי לאלי, "אין לי כוח אפילו להגיש תלונה או לתקן את הנזק. אין טעם, מחר אתחיל לחפש מכונית." עייפה, נשקתי לבעלי ופניתי לחדר האמבטיה, "מספיק התרגשויות ליום אחד," מלמלתי לעצמי, מסובבת את ברז המים החמים, "אני חייבת לשטוף ממני את היום התמוה הזה ולהירגע."

אהבת? דרג!
פורסם בקטגוריה יפה גולן – ללא מורא – פרקים 41-43, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *