פרק 59 משרד חדש – ללא מורא/יפה גולן

פרק נוסף מתוך הספר ללא מורא יפה גולן

החוק החדש עדיין לא נחשף לציבור, ורק מי שהיה מעורב בגיבוש הצעת החוק ידע על כך. כמובן, עוד לא היה ברור אפילו אם ההצעה תאושר. אף על פי שכל התהליך היה עדיין בחיתוליו תייקתי את פריט המידע הזה בראשי כשווה מעקב.

ביוני 1989, לאחר שלוש שנות מאבק משפטי, תקשורתי וכלכלי שסופו אינו נראה באופק, היה ברור שאני חייבת לסגור את המשרד בבית כלל. העסק לא הצליח להתרומם, ומיום פתיחתו צבר רק הוצאות וחובות. היה לי ריהוט וציוד, ונאלצתי לחפש מקום אחסון בעלות נמוכה ככל האפשר. חיפשתי חדר זול להשכרה, ולהפתעתי הגעתי לבניין שבו שכן משרד הליווי אליו הגעתי כאשר חיפשתי עבודה. תנאי התשלום היו נוחים; בעל המקום ביקש עבור החדר מאה דולר בחודש בלבד, ואפילו לא היה צריך לשלם מראש. החלטתי לאחסן את הריהוט לעת עתה.

העמסנו את הציוד על טנדר של חבר, ונסענו למקום. המתנו יותר משעתיים ובעל המקום לא הגיע. בינתיים התבוננתי סביב. האזור היה מזוהם, הבניין כולו שימש בית זונות. הזונות הסתובבו עם ביפרים והכניסה היתה מלאה בזבל ואשפה. באוויר נישא ריח שתן מהול בבשמים זולים.

המראה היה דוחה אבל לא היתה לי ברירה, המשכתי לחכות. לבסוף הופיע בחור שהזדהה כבעל המקום. הוא היה למעשה סרסור. הבחור לקח את הכסף ונתן לי את המפתח למה שהוא כינה משרד: חדר מעופש ומצחין, ללא אוורור וללא מזגן. לא היה אפשר להכניס את הציוד מרוב זוהמה. החבר שליווה אותי אני ניקינו את החדר כמיטב יכולתנו. עברו כמה רגעים וקול קטן בתוכי לחש: יש לך קורת גג, יש ארבע קירות, יש שולחן, כיסא וטלפון. את יכולה לעבוד גם מכאן. אסור לך להרים ידיים.

ארגנתי מעט רהיטים בפינה קטנה שתוכל לשמש משרד. ויצאתי שוב לדרך. המציאות במשרד החדש היתה לא פשוטה; בימים הראשונים, בכל פעם שהטלפון צלצל, היתה השיחה מיועדת לאחת הזונות. בחדר הסמוך היתה מיטת עיסוי, ובבניין היו עשרות מיטות זוגיות לשימוש הלקוחות. היתה זו הפעם הראשונה בחיי שנקלעתי לבית זונות והתחושה היתה לא קלה. אבל למרות הכול הייתי מרוצה מכך שיש לי חדר, פינה קטנה שהיא שלי. במקום להיכנס לדיכאון, הייתי מגיעה למקום מדי בוקר, אוספת את האשפה והזוהמה, מנקה מסביב ומתחילה את היום.

ללא מורא", שיצא לאור ב- 2007, הוא סיפרה האוטוביוגרפי של יפה גולן.

אהבת? דרג!
פורסם בקטגוריה יפה גולן - ללא מורא - פרקים 56-60, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *