פרק 64 – להרים את הראש מעל המים מתוך "ללא מורא" / יפה גולן

הייתי היחידה שפרסמה הודעות על החוק החדש. הרישום החל בספטמבר 1989, ובתוך שלושה חודשים כבר היו לי ארבעת אלפים תיקים. לא הבטחתי כלום, לא התחייבתי ולא הגזמתי. כל שאמרתי הוא שעומד לצאת חוק חדש, שפרטיו אינם ברורים כרגע. מי שיתברר כי החוק אינו חל עליו, יקבל את כספו. הפרלמנט הגרמני, כך הבהרתי לנרשמים, דן כרגע בעניין החוק והתוצאה אמורה להתקבל בקרוב.

לראשונה זה זמן רב, ראיתי כסף. יכולתי להחזיר חובות ולנשום לרווחה. לאחר שכספים החלו להגיע באופן סדיר, מצבי הכלכלי השתפר מאוד. החלטתי לשנות את הרכב הדיירים בבניין ולסלק את הזונות. הצעתי לבעלים סכום כפול של דמי שכירות על כל משרד שהתפנה ולאט לאט רכשתי חלק מהמשרדים. לא היה לי צורך בכל החדרים, אבל רציתי לעשות הכול כדי שהזנות לא תשוב לבניין. במשך הזמן שיפצתי את הקומה והפכתי את המקום לראוי לפעילות עסקית. הזונות והסרסורים נאלצו לחפש מקום אחר.

לקחתי פסק זמן קצר מהעבודה ונסעתי לארצות הברית לחתונתה של בתי הבכורה. נתתי לה את כרטיס האשראי שלי ואמרתי: "השתמשי בכרטיס הזה לכל הצרכים שלך. אני אכסה את הכול בארץ." זו היתה הרגשה נפלאה. סוף סוף יכולתי לפנק את הבת שלי, הבת שממנה לקחתי בלית ברירה את הדולרים בימים הקשים שבהם חיינו בשכירות. לבתי הקטנה קניתי קטנוע, כדי שתוכל להגיע לבסיס הצבאי שבו שירתה כחיילת. התחלתי לשקם את החורבה שבה גרנו ברמת גן. לאחר תקופה ארוכה של מצוקה, הצלחתי להרים את הראש מעל המים.

לאט לאט החלו להגיע פרטים נוספים הקשורים לחוק החדש. התברר שהחוק הבטיח פנסיה סוציאלית גבוהה לאנשים שעבדו באזור הרייך ולכאלה שהוגדרו כשייכים לתרבות הגרמנית. תפקידי היה לטפל באופן מקצועי בהרשמה ובטיפול בתיקים, כדי למקסם את זכויותיו של כל נרשם בהתאם לנתוניו. לא ידעתי גרמנית, אבל תמיד טענתי שמנהל טוב יכול לנהל כל דבר אם הוא יודע להחזיק לצידו את האנשים המתאימים. ככל שנרשמו יותר לקוחות, גם הצוות שלי התעבה והתמקצע ויכולתי להרשות לעצמי להעסיק עורכי דין ומתרגמים מהשורה הראשונה.

יפה גולן מקדישה כבר שנים רבות למען זכויות כספיות של ניצולי שואה. מדובר בנושא רגיש בחברה הישראלית המשוסעת והגברת גולן לקחה על עצמה את הטיפול המסור בנושא. הסיפור מובא לפניכם בפרק.

אהבת? דרג!
פורסם בקטגוריה יפה גולן - ללא מורא - פרקים 61-70, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *